שם: אדם שנל
גיל: 20
דמות: אדם גילמן
קצת על עצמי….
"אני גר בצפון תל אביב עם המשפחה המקסימה שלי. מאז ומתמיד הקדשתי את חיי למשחק. זה כל מה שרציתי ועל זה חלמתי מילדות. היה לי חזון לפתוח תיאטרון משלי שאוכל ליצור הצגות ולהיות כל הזמן על הבמה. אבא שלי קנה לי פנסי תאורה, תלבושות, מיקרופונים ורמקולים, בנה לי במה קטנה בבית והייתי יוצר הצגות, מכין כרטיסים ומכריח את כולם לשבת ולצפות. כשאחותי הקטנה גדלה הכרחתי אותה גם להשתתף בהצגות שלי. בשנת 2005 השתתפתי בהצגה של תיאטרון מקצועי "יוסף וכתונת הפסים" וראיתי מה זה תיאטרון אמיתי. הרגשתי שההצגות שעשיתי בבית היו נפלאות והגיע הזמן לגדול, לכן גייסתי את כל הילדים במשפחה להצגה הכי גדולה שאותה כתבתי, ביימתי ושיחקתי. רק דבר אחד הפריע לי- המוסיקה. מיציתי את השימוש במנגינות קיימות והחלטתי להלחין מוסיקה מקורית להצגות שלי, וכך עשיתי. מיד לאחר ההצלחה הגדולה של ההצגה שזכתה לביקורות משובחות מהמשפחה התחלתי להתאהב גם בקסמים. הייתי מסתכל שעות על קוסמים ומנסה לפענח איך הם עושים את זה?! התחלתי לקנות קסמים מקצועיים ולהתאמן. אחרי כמה שנים של אימונים החלטתי לעשות עם זה משהו. התחלתי לעשות ימי הולדת בתור קוסם והשתמשתי בכישורי המשחק שלי אבל זה לא סיפק אותי עד הסוף. רציתי משהו גדול יותר. אז בניתי מופע מלא והופעתי איתו בקניון ארנה. הגעתי לבית הספר התיכון "תלמה ילין" למגמת תיאטרון. המשכתי ליצור גם בשנות התיכון ואפילו נתנו לי במה להציג מחזה שכתבתי. מיד אחרי סיום כיתה י"ב התחלתי חזרות בתפקיד ראשי בהצגה "אבודים ביונקרס" של תיאטרון באר שבע בבימוי מיכה לבינסון ז"ל והייתי מועמד לפרס התיאטרון הישראלי על התפקיד שאני עושה בהצגה".
איפה אנחנו תופסים אותך?
"בבית קפה עם חברה שלי".
מה אתה חושב על אדם גילמן?
"אני מת על אדם גילמן! הוא צ'ארמר מוסווה. הוא חברותי, קליל, מחובר ואוהב את המשפחה שלו, אוהב את החיים ונהנה להפוך אותם לצחוק אחד גדול. יש לו עין חדה ואינטליגנציה רגשית לסביבה, קולט סיטואציות ודואג לחמם את העניינים בשביל הכיף עד שמגיעה סיטואציה שמתנגשת ברגשות האהבה שלו, שם הוא קצת מתקשה. אני חושב שאחד הדברים היפים באדם גילמן זה שלמרות שהוא לא בהכרח החתיך של השכבה או הכי מגניב הוא עדיין מוצא את הדרכים שלו לבלוט ולהגשים את עצמו ללא קשר להגדרות החברתיות – מה שלדעתי דווקא כן הופך אותו למגניב ומיוחד. לאדם גילמן ולי יש הרבה דברים במשותף ובהרבה מקומות אני מזדהה איתו. אווירת הצחוק זה משהו שמניע גם את חיי היומיום שלי ולא מעט פעמים אני אוהב לחמם סיטואציות ואנשים כדי לעורר קצת כיף. אני מאמין בחדוות היצירה והאמונה בעצמך להגשמת חלומותיך ולא לפעול מתוך מה שהסביבה מכתיבה".
מה היה רגע השיא שלך בצילומים?
"אני לא חושב שהיה לי רגע שיא אחד. הצילומים היו כל כך חווייתיים ואינטנסיביים שכל רגע, כל סצנה, כל טייק הוא רגע השיא שלך. כשאתה עושה את מה שתמיד חלמת לעשות כל מה שעובר עליך נמתח לקיצון שלו ואז אתה חווה חוויה על אקסטרים".
עבר קצת זמן, אבל ספר לנו קצת על האווירה על הסט
"יש רגעים בחיים שלא בא לך לקום מוקדם ולצאת לעבודה, כשזה מתחיל להיות השגרה שלך וזה קצת סיוט. אבל ממש לא במקרה הזה! קודם כל לעשות את מה שאתה אוהב וכל החיים רק חלמת עליו זה דבר גדול שאני יכול להגיד שזכיתי בו. ההפקה של הסדרה מורכבת מאנשים מדהימים שפשוט הפכו את החוויה הזאת לדבר הכי קסום שאפשר. אווירה של עבודה בכיף, צחוקים, עשייה, פשוט נהנים מכל רגע. במשך שלושה חודשים הייתי עם האנשים האלה כל יום כל היום. זה ממש כמו לצאת למסע ביחד".
למי הכי התחברת על הסט?
"הקאסט של הסדרה היסטרי. אנשים טובים אחד אחד, מקסימים, שמחים, מצחיקים ואני התחברתי לכולם. אני אוהב אותם המון, הם כמו המשפחה שלי. אנחנו שומרים על קשר ונפגשים מדי פעם. וכשלא יוצא לנו להיפגש אנחנו מדברים בטלפון. עם כל שחקן/ית יש חיבור יוצא מן הכלל שכולל בתוכו הכל".
איזו סדרת נוער הכי אהבת בילדות?
" 'השמיניה' ! סדרה מדהימה שאני גאה לומר שגדלתי עליה. (כל העונות בחינם ב-HOT VOD young)".
מהי הסדרה האחרונה שראית?
" 'איש חשוב מאוד' ".
מי ההשראה שלך בעולם המשחק?
"אני אוהב ומעריך הרבה שחקנים, אין לי שחקן/ית שאני אוהב יותר מאחרים. הרבה מאוד שחקנים "הדליקו" אותי ופתחו לי את עולם המשחק. לא הסתכלתי על אף אחד מהם כמודל לחיקוי. אני רוצה להיות אני".
מהי המנטרה שלך?
"אושר, צער, שמחה וכעס- הם חיוניים, הם הופכים אותך לאנושי. לכל בנאדם יש את "רכבת החיים" שלו, זו רכבת מיוחדת ואינדיבידואלית שאין לה ברקסים, היא תמיד בתנועה עד שתגיע לתחנה האחרונה והסופית. בכל תחנה עולה עוד חוויה אחת לפחות שממלאה את קרונות הרכבת. גם אם מדובר בחוויה טובה או פחות טובה היא עדיין נמצאת באחד הקרונות של הרכבת".
מהי התמונה האהובה עליך באינסטגרם ולמה?
"הכלבה שלי נפטרה לפני שנה וחצי והיה לי מאוד קשה עם זה. מאוד אהבתי אותה והייתי קשור אליה ברמה מטורפת. כשההורים שלי הסכימו להביא חיית מחמד הביתה אני בהתחלה רציתי ארנב. בדרך לחנות אחותי הגדולה שכנעה אותי לקחת אוגרים. כשנכנסתי פתאום ראיתי אותה קופצת לה בתוך הכלוב כולה שמחה לראות אנשים. תוך כמה שניות היא פתחה את הכלוב, רצה אליי והתחילה לקפוץ וברגע הזה ידעתי שזאת היא. אותה אני רוצה".
עקבו אחרי אדם שנל באינסטגרם!