קוראים לה: דליה לי שטורך
היא בת: 27
והיא משחקת את: יובל איתן או בשם חיבה האהוב עלינו, פיקה.
דליה לי נולדה וגדלה בעיר חיפה ומאז שהיא זוכרת את עצמה היא אוהבת לשחק, לשיר ולרקוד. היא לא ויתרה על האהבה שלה וכבר בחטיבה ובתיכון למדה בבית ספר לאמנויות והייתה במגמת תיאטרון. בצבא היא עשתה הפסקה קצרה והייתה בתפקיד של משקית חינוך במג"ב ובחיל הים ומהר מאוד חזרה לפשאן שלה, שהחל אגב, בעקבות אחותה שגם היא למדה משחק. אחרי הצבא היא התחילה לימודי משחק בסמינר הקיבוצים. אם אתם תוהים מאיפה החיבור הטבעי שנראה על המסך בינה לבין יוני גרין (גילי), אז הם למדו יחד משחק! אבל דליה לא מסתפקת רק במסך הטלוויזיה ויש לה גם הצגת יחיד משלה בתיאטרון חיפה בשם "זיתים" (שכתב וביים רובי קסוס) שם היא משחקת שבע דמויות במקביל וגם שרה! היא הכי אוהבת לעסוק באמנויות הבמה, לצחוק ולבלות עם המשפחה והחברים וזה נשמע שיש לה אחלה חומר למופע סטנדאפ החדש שהיא התחילה לעבוד עליו. אז בואו הכיר אותה יותר לעומק!
"בורכתי במשפחה וחברים מדהימים, הם המזל שיש לי בחיים. ואני מוקירת תודה שאלו האנשים שנמצאים בחיי!"
מה הסיפור מאחורי השם שלך?
"אני לא יודעת אם זה כזה סיפור מיוחד, אבל מכל השמות שהוצעו, אבא שלי הטיל וטו והחליט לקרוא לי דליה לי. הוא חשב שזה שם יפה, וגם כי דליה זה סוג של פרח – אז המשמעות יש לי פרח… עם השנים גיליתי שהשם "לי" הוא על שם השחקנית לי רמיק שאבא שלי מאוד אהב אז בסוף רצה הגורל ויצאה לו בת שחקנית."
איפה אנחנו תופסים אותך?
"אתם כרגע תופסים אותי באימון בחדר כושר. לפני שלושה חודשים בערך התחלתי תהליך של ירידה במשקל כי הגעתי למצב בריאותי לא טוב. אספתי את עצמי וכרגע אני כבר 15 קילו פחות, מתאמנת 4 פעמים בשבוע וטוב לי!"
איך הגעת לאודישנים של "התחנה"?
"זה סיפור בפניי עצמו! אני וחבר הכי טוב שלי מושיקו ששון שהוא שחקן וחקיין בחסד, פתחנו עמוד של צחוקים ושטויות באינסטגרם שנקרא dilveyasha, למושיקו במקרה היה אודישן לתחנה אז הוא שם לייק לנחמה טביבי המלהקת, היא ראתה אותי, זימנה אותי לאודישן ומשם זה היסטוריה…"
עם מושיקו ששון החבר הטוב.
מה חשבת בהתחלה על הדמות שקיבלת?
איך שקראתי את הטקסט של הסצנה התאהבתי! דבר ראשון היא מאוד מאוד הצחיקה אותי שזה כבר משך אותי. מעבר לצחוקים ראיתי שיש כאן דמות עגולה מלאה בהומור, כאב ורצון עז להגשים את עצמה. אני ישר התאהבתי בפיקה."
את חושבת שיש דברים דומים בין דליה לי לבין פיקה?
"כל החברים שלי יעידו שאני בן אדם שמאוד אוהב לתת כינויים לאנשים, אז כבר עצם זה שלדמות יש כינויי זה כבר מצא חן בעיניי, מה גם שהכינוי הזה קליט! גם מאחורי הקלעים כולם קראו לי פיקה 🙂 אני לא צינית כמוהה, אבל כן יש לי צד ציני בחוש ההומור שלי. שתינו מאוד חדורות מטרה לגבי העתיד והחלומות שלנו ואין ספק שיש בנו הרבה מאוד דברים דומים. אורן יעקובי ושחר סגל, היוצרים הגאונים, כתבו את פיקה בצורה כזאת שניתנה לי את הלגיטימציה לעשות איתה הרבה שטויות. אז הרבה חלקים מצחיקים של פיקה זה דברים שאילתרתי בסט וזה היה כיך גדול! כמובן שגם הבמאי, אמיל בן שמעון, אמר לי על ההתחלה- את פיקה, פשוט תעופי ותהני מהחיים וכך היה!"
ומה בכל זאת שונה?
"אין ספק שאני בן אדם יותר מחבק וחם מפיקה. מאוד הייתי רוצה שיהיה לי את הידע, הסקרנות ואת יכולת הלמידה המטורפת שלה! לי יש בעיות קשב וריכוז, אז לא יודעת אם הייתי עומדת בכמויות החומר האדירות שהיא מצליחה להכניס לראש שלה."
מה היה רגע השיא שלך בצילומים?
"אני לא יודעת להגיד בדיוק מה רגע השיא, יש לה המון רגעים ועוד הרבה מאוד דברים לצפות להם בהתפתחות של הדמות, אני לא רוצה להרוס… אבל אני רק אגיד שהיה צחוקים רצח כל הזמן! וכמעט ולא היה יום צילום שבו לא נפלתי או נפצעתי, כל פעם ממשהו אחר. אין ספק שזה היה מבדר מאוד!"
אם כבר מדברים על הווי ובידור, איך הייתה האווירה על הסט?
"הייתה אווירה מדהימה! אין ספק שבורכתי, לא רק בדמות חלום אלא בקאסט חלום- השחקנים, הבמאי, היוצרים וגם לא פחות חשוב, כל האנשים שמסביב. אנשים עבדו שם בצורה הכי מקצועית שיש! ואין אחד שלא התחברתי אליו. אנשים מדהימים אחד אחד, היה לי מזל, בטח הסבים שלי כיוונו מלמעלה."
ולמי הכי התחברת?
"באמת שהתחברתי לכולם, אני מרגישה שכולנו נהיינו חברים טובים וממש משפחת התחנה! אני ויוני גרין (גילי) היינו חברים עוד מלפני הצילומים. תכלס הכי התחברתי לאנשים שביליתי איתם את רוב הזמן, שזה אלומה (יובל גונן) ובוזי (יוני מלס). פשוט לי וליובל קרה מקרה נדיר, התחברנו ברמות אחרות ואנחנו חברות ממש ממש טובות! היא אחד האנשים ההמדהימים שיצא לי לפגוש, יש לה לב זהב והיא פרטנרית מאוד מוכשרת."
איזו סדרת נוער הכי אהבת בילדות?
"אני הייתי מכורה ל"שיר שלנו". אבל חוץ מזה, הייתי רואה בעיקר סדרות עם האחים הגדולים שלי- ראיתי (ועדיין רואה) "חברים" ו"נישואים פלוס"."
מה הסדרה האחרונה שראית?
"מסתומרתתתתתתת התחנה!!!!!!! וכשמשעמם, "חברים" ו"האנטומיה של גריי". אבל הסדרה האחרונה שהייתי ועודני מכורה לה היא "משחקי הכס".
מי ההשראה שלך בעולם המשחק?
"יש לי כ"כ הרבה… מהארץ, בתאטרון, אני אבחר בליאה קניג כי זה החלום שלי גם לעמוד על במות ולשחק בגילה! מחו"ל אני אבחר במריל סטריפ, כי היא זיקית, אין תפקיד שלה שדומה לקודם שלו ועדיין יש לה חותמת משחקית שייחודית לה"
מה המנטרה שלך?
"יש לי כמה מנטרות שמנחות אותי. הראשונה, תעשה טוב תקבל טוב- יש הרבה אנשים שבוחרים להתמקד ברע ולהביא אנרגיות שליליות, אני חושבת שלחייך, לשמוח ולפרגן אלו דברים טובים שמזינים את הנפש באור, וככה אני אוהבת ובוחרת לחיות את החיים שלי. השנייה, היא לאהוב את עצמך זה הכי שווה! זו ה-מנטרה שלי. להיות מיוחד ושונה זה כ"כ כיף. אני לא רוצה להיות כמו כולם ואני אוהבת את עצמי כמו שאני. אני מקווה מאוד שילדים שקוראים את זה יבינו שהם הכי מיוחדים, ושאף אחד לא יגרום לכם להרגיש אחרת! וגם אם כן, אסור לכם לוותר על עצמכם ועל האמונה שלכם בעצמכם."
מה התמונה האהובה עלייך באינסטגרם ולמה?
"זאת אחת התמונות האהובות עליי, לא כי היא הכי יפה, אלא כי היא מזכירה לי שחלומות מתגשמים. השנה התחלתי לכתוב ולהופיע בסטנדאפ בחומר מקורי משלי וזה כיף גדול שניצחתי את הפחד שלי ועשיתי את זה."
מתוך מופע הסטנדאפ.
איפה התנדבת? והאם את ממליצה לבני נוער להתנדב במד״א או בכל מקום אחר?
"אני מאוד ממליצה להתנדב במד"א!!! ברור שזה לא לכל אחד… אבל זה נראה לי משהו מאוד כיף, ממלא ומביא אקשן וסיפוק אדיר לחיים. בכלל, אני כדליה, התנדבתי בהרבה מקומות בחיי, בתור נערה הייתי בצופים. לי זה עשה מאוד טוב, לימד אותי על החיים, על אחריות חברתית וסביבתית וזה נתן לי המון ופיתח אותי כאדם."
ולסיום, יש משהו שאנחנו לא יודעים עלייך והיית רוצה שנדע?
"מאז שהסדרה יצאה אני מקבלת המון תגובות מדהימות ומחזקות. יש הרבה שאלות שעולות לגבי המראה החיצוני שלי, ואיך אני מתמודדת עם ביקורת שלילית. אני בוחרת להלחם בביקורת בעזרת החיוביות שלי, האמונה בעצמי והידיעה שלא להיות כמו כולם זה בסדר ולפעמים זה גם עדיף. מי שמחפש להשמיץ בכוח זה עליו ולא עליי. אני אוהבת את עצמי ואוהבת את הגוף שלי בכל צורותיו המשתנות והמתחלפות. וזה מה שהייתי רוצה להעביר לאנשים- שיאהבו את עצמם ושלא יבזבזו את האנרגיות שלהם בשנאה עצמית. כל מה שאמרתי כאן מקשר אותי להצגת היחיד שלי, "זיתים", שמדברת על הגשמת החלומות בלי קשר לאיך שאת נראת. ההצגה מבוססת על סיפור אמיתי, כאשר הדמות נויה ציוני, נערה בת 17 וחצי מפתח תקווה, חולמת להיות זמרת מפורסמת לפחות כמו אדל. במקביל לחלום היא מתאשפזת במחלקה להפרעת אכילה בגין השמנת יתר. בחדר היא פוגשת שתי אנורקסיות, מתאהבת באח הראשי של המחלקה ועוד הרבה דרמה, התפתחויות וצחוק. קהל היעד הוא נוער ואני מופיעה בעיקר מול חטיבות ביניים ותיכונים (ובכל זאת, זה מתאים גם לגדולים!). אני משחקת את כל הדמויות וגם שרה. אין ספק שזו הצגה שהיא זכות ענקית לבצע אותה ואחד ההישגים שלי שאני הכי גאה בהם. מקווה שתבואו לראות ותהנו."
מתוך "זיתים", תיאטרון חיפה.